לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה

---

                               האקדמיה ללשון נכנעה לאנגלית    (Ynet 29/6/06)  

        ההחלטה לכתוב שמות יישובים בלועזית מבלי להקפיד על כללי התעתיק
                      היא כניעה פוליטית מבישה, שתזיק ללימוד העברית 
                                                     
ועדת הדקדוק של האקדמיה ללשון העברית החליטה בדחיפות לאשר את בקשת מע"ץ ומשרדי ממשלה
שונים להתקין לשלטי הדרכים "תעתיק אנגלי" לשמות היישובים, בלי הקפדה על כללי התעתיק של
 האותיות העבריות. זה נעשה לכאורה כדי "להקל על התיירים" למצוא את דרכם, כאילו יוכלו לבטא את
השמות כשאלה ייכתבו מבלי שהאותיות יתאימו אחת לאחת לאחת.
 
מדוע לא תשמש האות Q לתעתיק ק'? הרי שום תייר לא יטעה ב''פענוח פונטי'' של Q. אמנם, לא
מקובל באנגלית לכתוב Q בלי שאחריה תופיע U, למעט במילים שאינן אנגליות במקורן ובעיקר
 בשמות מקום:   Iraq , Qalqilya  ועוד. ככלל, האומנם חייבים אנו לקבל את ה''חוק'' האנגלי, כשאנו
כותבים תעתיק של מילה עברית? 
אנחנו לא היחידים בבעיה החשובה, כיצד יבטאו תיירים זרים את שמות היישובים. זה קורה גם לצ'כים,
לנורבגים, לאיטלקים, לצרפתים ולעוד עשרות עמים - גם אצלם שמות היישובים והרחובות אינם
 אנגליים, והתייר מתקשה לבטאם. באיטליה הוא אינו יודע איך מבטאים  chicco (קיקו), uscita (אוּשיטָה)
או egli (אֶליִי), בנורבגיה הוא טועה בקריאת gate (גַאטֶה) או tjern (חֵרְן).  לפי המילה הכתובה, שום
תייר אינו מסוגל לדעת מהי ההגייה בשפה שהיא זרה לו.
 
שמות היישובים בישראל הם לרוב מילים עבריות (או ערביות), וגם כשמופיע בצידם תעתיק לטיני, הם
אינם חדלים מלהיות עבריים. כמו בכל העולם, הכתיב של שמות היישובים אינו יכול לכלול הדרכה
פונטית  מדויקת לדוברי אנגלית. לכל הפחות, מוטב שיהיה בהתאם לכללי התעתיק של האותיות העבריות
ללועזית. 
אצלנו חשובה ההתאמה הזאת מעוד סיבה: התעתיק בשלטים משמש גם מאות אלפים מתושבי הארץ,
היודעים עברית ברמות לא גבוהות. אנחנו הרי מעוניינים שיוכלו להיהפך בבוא היום לקוראי עברית.
אם ניתן לנגד עיניהם תעתיק שאינו מבדיל בין כ' ל-ק', בין ב' רפה ל-ו', בין א' ל-ע' - פשוט נשים לפניהם
מכשול בדרך לשליטה בעברית. הרי מכול ילד משלנו אנו דורשים שלא יהיו לו שגיאות כתיב.
 
ההחלטה שהתקבלה בוועדת הדקדוק של האקדמיה אינה אלא חנופה לבעלי השפה הזרה, וכניעה
להרגלי הלשון של האנגלית. איך ייתכן שהאקדמיה, שתפקידה להגן על העברית, נכנעת פתאום
ל''דרישה'' להתאימה להרגלי האנגלית? צר לומר שאין כאן שום סיבה לשונית, בלשנית או מדעית
כלשהי; יש כאן רק כניעה פוליטית. שפת הילידים חייבת להסתגל לשפת בעלי הבית... אם אומנם
תעבור החלטה מבישה זו לוותר על סגולות העברית, יהיה זה עיוות ששנים רבות נתקשה לתקן.
 
התעתיק אינו יכול ואף אינו צריך לשמש מדריך פונטי למי שאינו מכיר את השפה. אשר לתייר
האמריקני, בדיוק כמו שהוא לומד לקרוא את השלט האיטלקי, הצרפתי, הסלובני או הצ'כי - כך
 ילמד לקרוא גם את השלט המתאר את המילה העברית, לפי התעתיק הנכון שלה. 

(עד כאן המאמר שהתפרסם ב Ynet. מכאן כמה תוספות שהן תשובות על תגובות של קוראים

261.  עברית בתעתיק נשארת עברית
ברוב התגובות הניחו הכותבים ששמות היישובים הנכתבים באותיות לא עבריות נהפכים למילים אנגליות.
זו טעות. חשבו על הדוגמה הבאה: כולם יודעים שאת השפה הידועה בשם אידיש כותבים באותיות עבריות.
גם לאדינו וערבית - יהודים נהגו לכתוב באותיות עבריות. האם האותיות העבריות הפכו את המילים באידיש
 או את המילים בערבית או בלאדינו למילים עבריות? – מה פתאום! הם נשארו מילים באידיש או בלאדינו
או בערבית. כי לא חשוב באיזה כתב אתה כותב את המילה – תמיד היא נשארת מילה בשפה שלה. לכן,
אם אתה כותב בשלט הדרכים "כרם בן זמרה" באותיות עבריות או כותב kerem ben zimra , המילה kerem
מוסיפה להיות מילה עברית, וכן ben ו- zimra מוסיפות להיות מילים עבריות. 

כבר יותר מ-200 שנה שלצרכים שונים כותבים מילים עבריות באותיות לטיניות. זה איננו חידוש של האקדמיה.
אבל אם בכתב העברי אנחנו מקפידים להבדיל בין כ' ובין ק', בין ב' ל-ו', בין א' ל-ע' - מה פתאום לא נבדיל
ביניהן כשאנחנו כותבים את המילה העברית בכתב לא עברי אלא לטיני? יש עשרות שפות שנכתבות
באותיות לטיניות. הכתב הוא אמנם אותו כתב לטיני, אבל הקריאה בכתב הזה איננה אחידה. כל שפה
יש לה חוקי קריאה משלה. לכן באיטלקית chi איננה "צ'י" אלא "קי" ואילו בספרדית אותה chi היא
דווקא "צ'י".   ואין חשש שאיזה תייר ילך לאיבוד. ביום אחד הוא יתמצא בקלות בכל מקום. 

302.  עקרונות לתעתיק נכון
יפה אמר הכותב את התגובה 300. והנה העקרונות שיכולים לעשות תעתיק מצוין בלי לפגוע בעברית.
1.  כל פונמה עברית צריכה להיות מועתקת באות מיוחדת לה.
2.  אין להעתיק פונמה עברית אחת בצירוף של שתי אותיות. האות h היא עיצור עברי ככל העיצורים.
לא כמו באיטלקית ש h איננה קיימת בדיבור (רק בכתב), ולכן אפשר להשתמש בה כסימן עזר, ולא
כמו באנגלית שבה האות h יכולה לבוא רק בראש מילה או אחרי תנועה. בשפות האלה h יכולה להיות
"סימן עזר", אבל לא בעברית.
3.  בשפות רבות כותבים תמיד C , G וגם T  אף על פי שלכל אחת מהן יש שני מבטאים שונים לגמרי.
כותבים באותה האות כדי לשמור על הקשר בין צורות שונות של אותה מילה. למשל באנגלית devote
וגם devotion - אותה ה-T אף על פי שב- devotion שומעים SH ובכלל לא T. אבל לבעלי השפה חשוב
שיידעו שזו רק צורה אחרת של devote ולכן הם שומרים על אותה T .
גם בעברית יש אותיות כאלה: B,K,P   ולכן מן הנכון לכתוב תמיד רק את אלה. כמו שאנחנו כותבים
בעברית: בחר - יבחר, פגש -תפגוש כך גם baxar yibxar  (רשמתי X בתור ח) pagaS yipgoS
(רשמתי S בתור ש), והקורא מבטא כמו שצריך.
אם כך נעשה לא תהיה שום בעיה לתעתק ו' בתור V ולא בתור W .

הערה נוספת בהזדמנות זו:
הכפלת ה- Y במילים כמו הרצליה או פוריה - היא פשוט שגיאה. אין שם (גם בכתב העברי המנוקד)
שום הכפלה. הדגש ב-י' מציין שלפני העיצור י' יש תנועת חיריק. זה לא דגש חזק! 

  306. הכפלת אותיות
הכפלת אותיות היא אמצעי מצוין להבדלה בין מילים, ואמצעי זה קיים בשפות רבות. אולי ברוב המכריע
שלהן (אינני יודע דיי על כך). לדוגמה ראה אנגלית: miller - miler בדומה לעברית תַּפּוּחַ - תָּפוּחַ –בראשון
יש הכפלת פ' ובשני אין. לכן את שם היישוב תפוח יש לכתוב tappuax  (סימנתי ח' ב - (X ואסור להשמיט
את המכפל. מה שהערתי זה ר ק על הכפלת YY בשמות כמו הרצליה או פוריה. בעברית מנוקדת יש נקודה
בתוך האות י', ומי שהסתכל על האותיות הכתובות והמנוקדות במשך כל שנות קיום הדקדוק (בערך 1000
שנים) חשב שזה דגש חזק, ואם כן, בתעתיק יש לכתוב אות כפולה. אבל הנקודה באות י' איננה דגש חזק,
אלא היא מסמנת שלפני האות י' יש תנועת חיריק מלא, ולכן בכתיבה זה נראה כאילו יש כאן שתי י',
ובניקוד זה מסומן בנקודה שפירשו אותה כאילו היא דגש חזק. אבל היא מסמנת רק צירוף של חיריק מלא
שאחריו באה האות י' ולכן זה לא מכפל של העיצור י' ובתעתיק לא נכון לכתוב אותה בשתי אותיות yy.
לידיעתך, כתבתי על כך והערתי את תשומת לב אנשי הלשון והבלשנים לזה. גם הבאתי הוכחות לדברי
(שלא כאן ראוי להביא אותן). לצערי זה רחוק מאוד מן התיאור נחמד "היכן היית... מדוע שתקת..." 

309. תשובות לשאלות המשקיף מבאר שבע - 
1.  "בעלי השפה" הם אתה ואני וכל הקוראים, המדברים והכותבים עברית. שום "גוף מוסמך"
אינננו בעלים של השפה. אל תחשוד בי במה שאין בי.
2.   התעתיק המוצע איננו פונטי, כלומר איננו מנסה לסמן את ההגייה של המילה. ואיננו 'היסטורי'.
הוא תעתיק פונמי, כלומר מסמן את הפונמות של השפה, וכידוע, הפונמה היא היחידה התיאורטית,
ואיננה הביצוע של היחידה התיאורטית. התעתיק הזה מסמן את מבנה המילה, ומבנה המילה אינו
משתנה בין שתכתוב באותיות עבריות ובין שתכתוב באותיות אחרות כל שהן. יתרונו בכך שכדי
להגות אותו חייב הקורא להשתמש בחוקי קריאה. לכן ניתן לקרוא אותו לפי מבטאים שונים, כי
את מה שכתוב אין צורך לשנות אלא רק להשתמש בחוקי קריאה שונים. למשל, אם אינך מבחין
בין אלף לעין - חוק הקריאה שלך יאמר: בטא עין כמו שאתה מבטא אלף. אבל אם אתה מבחין
ביניהן במבטאך - חוק הקריאה שלך יאמר - בטא עין בכיווץ הגרון, ו-אלף בלי כיווץ. אבל המבנה
של השפה שלנו (גם במבטא שאינו מבחין בין אלף ועין) מבחין יפה ביניהן, למשל בין קרא -קורא
לעומת קרע-קורע. 

התכונה הזאת עושה את התעתיק נוח לכל דובר, כי ההיגוי אינו תלוי בחוקי הכתיבה אלא בחוקי הקריאה.
תוצאה מגישה זו היא שאותו התעתיק יכול להיות שימושי לכל תקופות הלשון, ואיננו משועבד למבטא
המקובל הנוכחי. כך אנחנו לא מאבדים שום דבר מן ההיסטוריה של הלשון ומן הספרות העשירה שלה.
3.   על השימוש ב- PB K כבר כתבתי בתור אחד העקרונות של גישה מבנית. זוהי גישה שרוב השפות
בעולם משתמשות בה. הדוגמה באנגלית הייתה: devote - devotion.
הרי אותה T נקראת פעם בתור ת' ופעם בתור ש', ובכל זאת לא מחליפים אותה ל-ש' - כי כך נשמר
הקשר בין שתי המילים. והרי זה בדיוק מקרה של P שלפעמים מבוטא בתור P ולפעמים F. חשוב לנו יותר
שהקשר בין 'דף' ל-'דפים' יישמר מאשר שנחליף אות. גם באלפבית העברי איננו מחליפים אות כשבמקרים
שונים מבטאים אחרת. 

308. האשמותיו של עוזי אורנן   (הערה מאת משה ברור) 
טענותיו של עוזי אורנן לגבי כניעת האקדמיה ללשון עברית לשפה האנגלית הן חסרות שחר. עוזי אורנן
אינו מצוי אצל בעיות תעתיק שמות גיאוגרפיים. אילו הכיר את התעתיק הרשמי באנגלית של שמות
גיאוגרפיים כפי שנקבע עח ידי הועדה המיוחדת לשמות אלו של האגודה הגיאוגרפית הממלכתית בלונדון
Permanent Ccommittee on Geographical Names for British Official Use
היה מבין עד כמה חלק מטיעוניו אינם נכונים . בתעתיק הבריטי האות Q מקבילה ל-ק. התעתיק שאושר
באחרונה על ידי האקדמיה שונה בצורה ברורה מהתעתיק הבריטי (האנגלי). כאן שהאשמה של
"כניעה לאנגלית" היא מגוחכת . בבעיית התעתיק של שמות גיאוגרפים מעברית ולעברית עוסקים טובי
המלומדים זה שנים רבות. החלטות האקדמיה לגבי התעתיק של שמות כפי שיופיעו על גבי מפות רשמיות
ועל גבי שלטים בדרכים ראויות להערכה וברכה רבה. היא תאפשר לתושבי הארץ ולזרים המבקרים בה,
דוברי שפות שונות. להגות את השמות המופיעים במפות ועל גבי השלטים בצורה נכונה ותחסל את "התוהו
ובוהו" השורר בתחום זה כיום.
 (04.07.06)   רמת גן     משה ברור ,  
 
317. כניעה לאמריקאית
לתגובתו של משה ברור (308): אני מודה שטעיתי. הכניעה של האקדמיה לא הייתה ל"אנגלית"
אלא ל"אנגלית אמריקאית". הכניעה נועדה לאפשר כביכול לכל חוואי מוויומינג או מטקסס לראות
בשלטי הדרכים בישראל רק את האותיות שהוא מכיר מאז למד בבית הספר את השפה היחידה
בעולם ששווה משהו, היא האנגלית. ומכיוון שגם ישראלים רבים שכחו שיש עוד שפות בעולם,
ונדמה להם שאפילו האותיות של האנגלית הן "אותיות אנגליות" (ולא אותיות לטיניות), הייתה
הכניעה של האקדמיה כניעה למנהגים הזרים, הלא- עבריים, של תעתיק המוצא חן בעיני האמריקאים
ובעיני אותם ישראלים ששמעו רק על אנגלית בתור שפה זרה. 

אבל עיון נוסף מבהיר שהאנגלים עצמם, כבר לפני עשרות שנים, מרדו בתעתיק המדויק של אותה ועדה
חשובה שהזכיר משה ברור - Committee on Geographical Names for British Official Use ,
שהתעתיק שלה היה מיטב ההבנה הבלשנית באותו זמן (לא היום). 

הנה לפני ספר יקר ערך שהוציאה הממשלה הבריטית ב- 1943, וביתר דיוק - שהוציאה
Naval Intelligence Division'' , השייך לסידרה ארוכה של ספרים מצוינים בגיאוגרפיה והיסטוריה
( B.R. 514), וכך נאמר בו באשר לתעתיק (שם, עמ' 7):
All diacritical signs have been omitted,... the letter k, except in Iraq, has been preferred to q"
                         (י       the terminal h has been appended after e (e.g. Huleh, not Hule or Hula"    
לאינטליג'נס הימי הבריטי לא הייתה שום מחויבות לשפה העברית. מה איכפת להם אם התעתיק שלהם
ניתן לשחזור לכתב העברי או לא; מה איכפת להם מה הן הפונמות העבריות; מה איכפת להם אם הן
מתערבבות; מה מפריע להם אם אותה אות עברית מועתקת בצירוף אותיות "אנגליות" או לא. אבל
האקדמיה ללשון העברית מחויבת גם על פי החוק וגם על פי התקנון שלה, לשמור על הלשון העברית
גם בתעתיק, ומה יותר בולט לעין כול בתעתיק מן השלטים המתנוססים בראש חוצות בדרכים ובשדות.
             ב ו ש ה !!
ושאלה אישית למשה ברור: איזה "חלק מן הטיעונים שלי" אינו נכון? כשאתה כותב באופן
סתום כזה איש לא יבין איזה חלק בטיעונים שלי "לא נכון".     
                                                            

---------
מאמר זה התפרסם ב-  :          http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3267145,00.html  
ראו מאמר מפורט יותר ונוגע בנקודות נוספות באתר "האייל הקורא" :http://www.haayal.co.il/story_2653
 

------

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר