לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה

 

  דת – לאום –מילאט
 איך קם הלאום המודרני?
 

אירופה שלפני דור המהפכה הצרפתית הייתה בנויה במבנה תיאורטי של פירמידה: למעלה יושב אלוהים, מעט מתחתיו בא כוחו עלי אדמות (הוא האפיפיור), האפיפיור ממנה את השליטים על חבלי הארץ השונים, ותחת השליטים – ההמון. באה המהפכה  וקצצה את הקצה העליון – אלוהים שוב אינו עומד בראש העולם, בא-כוחו אינו ממנה מלכים ושליטים. ואז נשאלה השאלה:  מניין סמכות השליט לשלוט? באו אנשי המהפכה ואמרו – העם הוא מקור הסמכות. הוא הממנה את השליטים. כידוע, כאן מקור הדמוקרטיה המודרנית (לא זו של יוון העתיקה שהייתה מיוסדת על עבדים ואדונים).

 

אבל בשאלה הזאת של אנשי המהפכה טמונה גם ראשית חדשה למושג חדש, הוא הלאום. השאלה מה מקור הסמכות לבחור שליטים הביאה תשובה: העם הוא המקור, אבל מיהו ''העם''? והתשובה לשאלה זו הייתה – כל בני האדם הגרים בתחום הארץ הריבונית הבוחרת את השליטים. כל בני האדם המאכלסים את הארץ הזאת הם הלאום של הארץ הזאת. כך הייתה המהפכה הצרפתית גם המקור למושג החדש ''לאום''.  "לאום" במשמעותו החדשה פירושו רק "לאום המדינה", וכמובן הוא כולל את כל אזרחי המדינה. בעברית החל המונח העתיק "לאום" להתקבל במשמעות החדשה, גם אם בשימוש הקודם שלה כלל לא הייתה במשמעות המודרנית הזאת.

 
היהודים הם בני דת משה
 
אחרי המהפכה התחילה אירופה ללבוש צורה חדשה. לא עוד נחלות מלכים ונסיכים, אלא מדינות של לאומים. השלטון במדינה נתון ביד נבחרי הלאום. והנה טבעי היה שקבוצת בני אדם המשייכים את עצמם למוצא אתני משותף ולדת מיוחדת תיראה כעת ליוצאת דופן לא בגלל הדת המיוחדת והמוצא האתני הנבדל מהאחרים במדינה, אלא בגלל המבנה המיוחד שלה, שאיננו מתיישב עם המבנה החדש, מבנה של מדינות על פי הלאום. מה פלא שנפוליאון פנה אל ראשי היהודים במדינת הלאום הצרפתית, ושאל אותם: ''מה קורה אתכם? כל אוכלוסי צרפת הם צרפתים, ולכן מבחינתנו אתם צרפתים. תשובתכם כן או לא?'' התכנסו גדולי הרבנים בפריס המעטירה ל''סנהדרין של פריש'' והודיעו ''אנחנו צרפתים בני דת משה''. זהו מקור הביטוי הידוע, שהתפרסם ביחס ל''גרמנים בני דת משה''.
 
אבל לא כל העולם קיבל את המושג החדש "לאום" .הנה בממלכת העותומנים נשאר המבנה החברתי הישן. בראש העולם הוסיף להימצא האלוהים. היה לו בא כוח עלי אדמות  הוא השולטן, שהיה גם חליף המאמינים. היו לו עבדים, אחדים מן העבדים נתמנו על פי רצונו של החליף-השולטן לשרים, למושלי ארצות, לפקידי צבא, ומתחת היה"העם" - הוא כל ההמון הגדול, האספסוף...  
 
יש לא רק דת ולאום - יש גם מילֵאט!
 

אבל גם בממלכת העותומנים היו קבוצות שניכרו על פי הדת המיוחדת שלהם. ומכיוון שדבר המהפכה הצרפתית לא הגיע לתורכיה, לא קם שם שום לאום, כמו שלא קמה שם שום דמוקרטיה. לכן הקבוצות הללו לא נדרשו לענות על השאלה אם חבריהן הם בני ''הלאום העותומני''. בשבילם נמצא סידור אחר: המנהיג הדתי של כל קבוצה התמנה כאחראי לכל העניינים האישיים של חברי הקבוצה: נישואים, גירושים, צוואות, ירושות נעשו לפי הוראות המנהיגות הדתית. במידה מצומצמת גם סכסוכים בין בני הקבוצה לבין עצמם יכלו להיפתר לפעמים על ידי המנהיגות הדתית של הקבוצה. הקבוצות האלה נקראו מילֵאטים (ה-ל בתנועת סגול). המילאטים בממלכת העותומנים היו – יוונים-אורתודוכסים, ארמנים, שני מילאטים אשוריים (נוצרים גם הם), והמילאט היהודי. בן המילאט – לא חשוב איפה הוא גר. כשארמני עובר מאגם ואן לאלכסנדריה - הוא נשאר ארמני, ולא נהפך למצרי. כשאשורי עובר מעיראק לירושלים – הוא מוסיף להיות אשורי, מוצא את הכנסיה שלו ואת אחיו בני המילאט האשורי שבירושלים. ואין צורך לומר שגם היהודי – יגור איפה שיגור - לא נהפך ל''בן לאום'' כלשהו אלא נשאר יהודי. דרך אגב, המושג ''רב ראשי'' של ישראל הוא לנו "מורשת אבות": מורשת השלטון התורכי, שתרגמה את המושג ''ארכיבישוף'' ל''חכם באשי'' ובעברית פירושו ''רב ראשי''.

 

מבחינת המבנה הסוציולוגי שטות היא אפוא לדבר על שתי אפשרויות בלבד : לאום ודת. יש יותר משתי אפשרויות. המושג הסוציולוגי ''מילאט'' עשוי להבהיר הרבה מחלוקות, וגם להציב שאלה ברורה: האם אנחנו  - אזרחי ישראל הנאמנים - רוצים להיות בני מילאט המפוזר בכל העולם והמשתייכים אליו הם בני לאומים שונים? או שרצוננו להיות בני לאום?  והלאום של אזרחי המדינה הנקראת ישראל הוא הלאום הישראלי.
 
 
 
שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר