דת – לאום –מילאט
איך קם הלאום המודרני?
אירופה שלפני דור המהפכה הצרפתית הייתה בנויה במבנה תיאורטי של פירמידה: למעלה יושב אלוהים, מעט מתחתיו בא כוחו עלי אדמות (הוא האפיפיור), האפיפיור ממנה את השליטים על חבלי הארץ השונים, ותחת השליטים – ההמון. באה המהפכה וקצצה את הקצה העליון – אלוהים שוב אינו עומד בראש העולם, בא-כוחו אינו ממנה מלכים ושליטים. ואז נשאלה השאלה: מניין סמכות השליט לשלוט? באו אנשי המהפכה ואמרו – העם הוא מקור הסמכות. הוא הממנה את השליטים. כידוע, כאן מקור הדמוקרטיה המודרנית (לא זו של יוון העתיקה שהייתה מיוסדת על עבדים ואדונים).
אבל בשאלה הזאת של אנשי המהפכה טמונה גם ראשית חדשה למושג חדש, הוא הלאום. השאלה מה מקור הסמכות לבחור שליטים הביאה תשובה: העם הוא המקור, אבל מיהו ''העם''? והתשובה לשאלה זו הייתה – כל בני האדם הגרים בתחום הארץ הריבונית הבוחרת את השליטים. כל בני האדם המאכלסים את הארץ הזאת הם הלאום של הארץ הזאת. כך הייתה המהפכה הצרפתית גם המקור למושג החדש ''לאום''. "לאום" במשמעותו החדשה פירושו רק "לאום המדינה", וכמובן הוא כולל את כל אזרחי המדינה. בעברית החל המונח העתיק "לאום" להתקבל במשמעות החדשה, גם אם בשימוש הקודם שלה כלל לא הייתה במשמעות המודרנית הזאת.
היהודים הם בני דת משה
אחרי המהפכה התחילה אירופה ללבוש צורה חדשה. לא עוד נחלות מלכים ונסיכים, אלא מדינות של לאומים. השלטון במדינה נתון ביד נבחרי הלאום. והנה טבעי היה שקבוצת בני אדם המשייכים את עצמם למוצא אתני משותף ולדת מיוחדת תיראה כעת ליוצאת דופן לא בגלל הדת המיוחדת והמוצא האתני הנבדל מהאחרים במדינה, אלא בגלל המבנה המיוחד שלה, שאיננו מתיישב עם המבנה החדש, מבנה של מדינות על פי הלאום. מה פלא שנפוליאון פנה אל ראשי היהודים במדינת הלאום הצרפתית, ושאל אותם: ''מה קורה אתכם? כל אוכלוסי צרפת הם צרפתים, ולכן מבחינתנו אתם צרפתים. תשובתכם כן או לא?'' התכנסו גדולי הרבנים בפריס המעטירה ל''סנהדרין של פריש'' והודיעו ''אנחנו צרפתים בני דת משה''. זהו מקור הביטוי הידוע, שהתפרסם ביחס ל''גרמנים בני דת משה''.
אבל לא כל העולם קיבל את המושג החדש "לאום" .הנה בממלכת העותומנים נשאר המבנה החברתי הישן. בראש העולם הוסיף להימצא האלוהים. היה לו בא כוח עלי אדמות הוא השולטן, שהיה גם חליף המאמינים. היו לו עבדים, אחדים מן העבדים נתמנו על פי רצונו של החליף-השולטן לשרים, למושלי ארצות, לפקידי צבא, ומתחת היה"העם" - הוא כל ההמון הגדול, האספסוף...
יש לא רק דת ולאום - יש גם מילֵאט!
אבל גם בממלכת העותומנים היו קבוצות שניכרו על פי הדת המיוחדת שלהם. ומכיוון שדבר המהפכה הצרפתית לא הגיע לתורכיה, לא קם שם שום לאום, כמו שלא קמה שם שום דמוקרטיה. לכן הקבוצות הללו לא נדרשו לענות על השאלה אם חבריהן הם בני ''הלאום העותומני''. בשבילם נמצא סידור אחר: המנהיג הדתי של כל קבוצה התמנה כאחראי לכל העניינים האישיים של חברי הקבוצה: נישואים, גירושים, צוואות, ירושות נעשו לפי הוראות המנהיגות הדתית. במידה מצומצמת גם סכסוכים בין בני הקבוצה לבין עצמם יכלו להיפתר לפעמים על ידי המנהיגות הדתית של הקבוצה. הקבוצות האלה נקראו מילֵאטים (ה-ל בתנועת סגול). המילאטים בממלכת העותומנים היו – יוונים-אורתודוכסים, ארמנים, שני מילאטים אשוריים (נוצרים גם הם), והמילאט היהודי. בן המילאט – לא חשוב איפה הוא גר. כשארמני עובר מאגם ואן לאלכסנדריה - הוא נשאר ארמני, ולא נהפך למצרי. כשאשורי עובר מעיראק לירושלים – הוא מוסיף להיות אשורי, מוצא את הכנסיה שלו ואת אחיו בני המילאט האשורי שבירושלים. ואין צורך לומר שגם היהודי – יגור איפה שיגור - לא נהפך ל''בן לאום'' כלשהו אלא נשאר יהודי. דרך אגב, המושג ''רב ראשי'' של ישראל הוא לנו "מורשת אבות": מורשת השלטון התורכי, שתרגמה את המושג ''ארכיבישוף'' ל''חכם באשי'' ובעברית פירושו ''רב ראשי''.
מבחינת המבנה הסוציולוגי שטות היא אפוא לדבר על שתי אפשרויות בלבד : לאום ודת. יש יותר משתי אפשרויות. המושג הסוציולוגי ''מילאט'' עשוי להבהיר הרבה מחלוקות, וגם להציב שאלה ברורה: האם אנחנו - אזרחי ישראל הנאמנים - רוצים להיות בני מילאט המפוזר בכל העולם והמשתייכים אליו הם בני לאומים שונים? או שרצוננו להיות בני לאום? והלאום של אזרחי המדינה הנקראת ישראל הוא הלאום הישראלי.
|
חיפוש תעתיק לטיני לעברית
בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא
|
|
שבועת יזכור |
שגה הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו |
|
בגידתה של האקדמיה בעברית
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.
|
|
|