לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה
  

 

 

 

55                            לאום מדינה ולאום אתני

 

     זמן רב מתגלגלות בבית המשפט העליון עתירות שהגשתי בשמי ובשם חברי מעמותת "אגי ישראלי" לרישום סעיף הלאום במסמכי הזהות שלנו כישראלי. אני מבקש להסביר שהרישום "ישראלי" איננו מבטל את האפשרו‏ת שאדם יראה עצמו גם כ"יהודי" או כ"ערבי" מלבד היותו ישראלי.

‏     יש להבחין בין "לאום אתני" ו"לאום מדינה", במילים אחרו‏ת - בין מוצא ובין לאום. השקפות לא דמוקרטיות טוענות שהעיקר הוא "מאין באת", כלומר מי היו הוריך, לאיזה שבט הם היו שייכים, מה סוג הדם שלך ועוד - תכונות העוברות בירושה. השקפות אלה קובעות כי את האדם יש למדוד לפי שיוכו.

‏אבל לפי התפיסה הדמוקרטית, העיקר הוא "לאן אתה הולך", הדמוקרטיה לא מתעניינת ולא מתחשבת במוצא האתני, בצבע העיניים, בצבע העור, בצבע השיער (לפגי שמישהו נהיה קירח), אפילו לא בשאלה מי היה סבך או סבתך. לפי עמדה זו, אדם נמדד לפי הישגיו, ולא לפי שיוכו.

‏     ההשקפה הלא-דמוקרטית מפריעה לקיום מדינה דמוקרטית, שהרי העיקר .בדמוקרסיה הוא שוויון כל האזרחים בחובות ובזכויות. אם אתה מבדיל בין בני אדם לפי מוצאם או דתם - לחלק שמוצא חן בעיגיך אתה נותן זכויות יתר, ואת האחרים אתה מקפח. לעומת זאת, אם למדינה אסור לשאול שאלות לגבי המוצא, המדינה יכולה לקיים שוויון מלא בין כל האזרחים, שכולם אחיך, בני "לאום המדינה" שלך.

‏     כידוע, העמדה הלא-דמוקרטית הייתה עמדתם של משטרים הידועים לשמצה בתור משטרים גזעניים. למשטרים אלה חשוב מי היה סבך ומי הייתה סבתך, מאיזה מוצא אתה, מה צבע עורר וכיוצא באלה ( אינני צריר להזכיר לכם את כל סימני ההיכר של משטרים כאלה).  

‏     העמדה הדמוקרטית היא העמדה של ארצות הדמוקרטיה. למשל בצרפת אסור לפקיד ממשלה ואסור לפקיד עירייה לשאול בו אדם מה המוצא שלו, אפילו לא איפה נולד אביו. גם ‏לא מבקשים ממנו להוכיח מה הדת של סבתו. ערבים אלג'יראיים היושבים בצרפת נחשבים לצרפתים לכל דבר, והחוק והמשפט מתיחסים אליהם כאל צרפתים  ‏אני מציע לכל אחד לחשוב לא על המצב המצוי היום בישראל, אלא על המצב הרצוי: האם אנחנו רוצים לחיות במדינה שחוקרת ורושמת במסמכיה את המוצא ואת הדת ואולי גם את צבע השיער המקורי של כל אזרח בה, או במדינה ששואלת את האזרח רק : בהנחה שהחברה שאתה חבר בה תהיה הוגנת - האם אתה מזדהה עם החברה הזאת? האם תרצה שהיא תוסיף להתקיים? חברה שמונעת קיפוח והפליה, שכל האזרחים זוכים בה לכבוד בלי תלות במוצאם או בדת שלהם או של הוריהם, שאין בה שאלות של מוצא או דת - היא חברה שתז‏כה לתמיכה מצד כל בניה.

‏     אצלנו, מי שהעמדה הדמוקרטית מוצאת חן בעיניו - הוא יוכל לראות עצמו ישראלי בלא כל פקפוק, גם אם הוא חש שהוא בן נאמן לאחת הקהילות הפנימיות הקיימות בישראל, או אם הוא רואה עצמו שייך לדת זו או זו, ומתפלל או נוהג מנהגי דת זו או זו. במשטר שאנו מקווים לו איש לא יפריע לשום אזרח לראות עצמו בן לקהילה זו או זו, בן לקבוצה אתנית זו או זו - ואין זה נוגע כלל לעובדת היותו בן ללאום הישראלי. כי הלאומים בעידן המודרני נוצרים על ידי המסגרת המדינית שבני אדם חיים .בה, ולא על פי ההשתייכות האתנית או הדתית.

‏     ודרך אגב, בני הקהילות היהודיות בארצות הברית הם בני לאום המדינה האמריקני. הם גאים .בלאום שלהם ואינם מתביישים בו וזה לא מפריע להם לחשוב את עצמם יהודים. "הלאום האתני" שלהם הוא "יהודי" ו"לאום המדינה" שלהם הוא "אמריקני", לא חייבת להיות סתירה בין שני הסוגים השונים האלה של הלאום. גם בישראל - כשזו תכיר סוף סוף בקיומו של לאום ישראלי - כל האזרחים הרשומים היום כבני "לאום יהודי" או "לאום ערבי  , ""לאום דרוזי", או "לאום שומרוני" וכדומה יכולים לראות עצמם כבר עכשיו כבני "הלאום הישראלי" .רישום הלאום "ישראלי" לא יפריע להם להיות מה שהם, אבל כל יושבי ישראל יהיה להם גג לאומי ‏משותף המבטיח שוויון אמיתי לכל הישראלים .בכל פינות החיים.

 

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר