55                            לאום מדינה ולאום אתני

     זמן רב מתגלגלות בבית המשפט העליון עתירות שהגשתי בשמי ובשם חברי מעמותת "אגי ישראלי" לרישום סעיף הלאום במסמכי הזהות שלנו כישראלי. אני מבקש להסביר שהרישום "ישראלי" איננו מבטל את האפשרו‏ת שאדם יראה עצמו גם כ"יהודי" או כ"ערבי" מלבד היותו ישראלי.

‏     יש להבחין בין "לאום אתני" ו"לאום מדינה", במילים אחרו‏ת - בין מוצא ובין לאום. השקפות לא דמוקרטיות טוענות שהעיקר הוא "מאין באת", כלומר מי היו הוריך, לאיזה שבט הם היו שייכים, מה סוג הדם שלך ועוד - תכונות העוברות בירושה. השקפות אלה קובעות כי את האדם יש למדוד לפי שיוכו.

‏אבל לפי התפיסה הדמו‏קרטית, העיקר הוא "לאן אתה הו‏לך", הדמוקרטיה לא מתעניינת ולא מתחשבת במוצא האתני, בצבע העיניים, בצבע העור, בצבע השיער (לפגי שמישהו נהיה קירח), אפילו לא בשאלה מי היה סבך או ‏סבתך. לפי עמדה זו, אדם נמדד לפי הישגיו, ולא לפי שיוכו.

‏     ההשקפה הלא-דמוקרטית מפריעה לקיום מדינה דמוקרטית, שהרי העיקר .בדמוקרסיה הוא שוו‏יון כל האזרחים בחובות ובזכויות. אם אתה מבדיל בין בני אדם לפי מוצאם או דתם - לחלק שמוצא חן בעיגיך אתה נותן זכו‏יות יתר, ואת האחרים אתה מקפח. לעומת זאת, אם למדינה אסור לשאול שאלות לגבי המוצא, המדינה יכולה לקיים שוויון מלא בין כל האזרחים, שכולם אחיך, בני "לאום המדינה" שלך.

‏     כידו‏ע, העמדה הלא-דמוקרטית הייתה עמדתם של משטרים הידו‏עים לשמצה בתור משטרים גזעניים. למשטרים אלה חשוב מי היה סבך ומי הייתה סבתך, מאיזה מוצ‏א אתה, מה צבע עורר וכיוצ‏א באלה ( אינני צריר להזכיר לכם את כל סימני ההיכר של משטרים כאלה).  

‏     העמדה הדמוקרטית היא העמדה של ארצו‏ת הדמו‏קרטיה. למשל בצרפת אסור לפקיד ממשלה ואסור לפקיד עירייה לשאול בו אדם מה המוצא שלו‏, אפילו לא איפה נולד אביו. גם ‏לא מבקשים ממנו להוכיח מה הדת של סבתו. ערבים אלג'יראיים היושבים בצרפת נחשבים לצרפתים לכל דבר, והחו‏ק ‏והמשפט מתיחסים אליהם כאל צרפתים  ‏אני מציע לכל אחד לחשוב לא על המצב המצוי היום בישראל, אלא על המצב הרצוי: האם אנחנו ‏רוצים לחיות במדינה שחוקרת ורושמת במסמכיה את המוצא ואת הדת ואולי גם את צבע השיער המקורי של כל אזרח בה, או במדינה ששואלת את האזרח רק : בהנחה שהחברה שאתה חבר בה תהיה הוגנת - האם אתה מזדהה עם החברה הזאת? האם תרצה שהיא תוסיף להתקיים? חברה שמונעת קיפוח והפליה, שכל האזרחים זוכים בה לכבוד בלי תלות במו‏צאם או בדת שלהם או של הוריהם, שאין בה שאלות של מוצא או דת - היא חברה שתז‏כה לתמיכה מצד כל בניה.

‏     אצלנו, מי שהעמדה הדמוקרטית מוצאת חן בעיניו - הוא יוכל לראו‏ת עצמו ישראלי בלא כל פקפוק, גם אם הוא חש שהוא בן נאמן לאחת הקהילות ‏ הפנימיות הקיימות בישראל, או אם הוא רואה עצמו שייך לדת זו או זו, ומתפלל או נוהג מנהגי דת זו או זו. במשטר שאנו מקווים לו איש לא יפריע לשום אזרח לראות עצמו בן לקהילה זו או זו, בן ‏לקבוצה אתנית זו או זו - ואין זה נוגע כלל לעובדת היותו בן ללאום הישראלי. כי הלאומים בעידן המודרני נוצרים על ידי המסגרת המדינית שבני אדם חיים .בה, ולא על פי ההשתייכות ‏האתנית או הדתית.

‏     ודרך אגב, בני הקהילות היהודיות בארצות הברית הם בני לאום המדינה האמריקני. הם גאים .בלאום שלהם ואינם מתביישים בו וזה לא מפריע להם לחשוב את עצמם יהודים. "הלאום האתני" שלהם הוא "יהודי" ו"לאום המדינה" שלהם הוא "אמריקני", לא חייבת להיות סתירה בין שני הסוגים השו‏נים האלה של הלאום. גם בישראל - כשזו תכיר סוף סוף בקיומו ש‏ל לאום ישראלי - כל האזרחים הרשומים היום כבני "לאום יהודי" או "לאום ערבי  , ""לאום דרוזי", או "לאום שומרוני" וכדומה יכולים לראות עצמם כבר עכשיו כבני "הלאום הישראלי" .רישום הלאום "ישראלי" לא יפריע להם להיות מה שהם, אבל כל יושבי ישראל יהיה להם גג לאומי ‏משותף המבטיח שוויון אמיתי לכל הישראלים .בכל פינות החיים.