לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה
[
השיוויון בנטל וסדר היום הלאומי
הויכוח על "השיוויון בנטל" עורר כיוון חדש בקרב הקהילה הדתית-חרדית, והוא - חתירה של מנהיגים בקהילה זו להיות שותפים בעיצוב דמותה של המדינה כולה. הרב אליעזר מלמד, רב הר-ברכה בשכם, מבטא זאת בבהירות: "ליטול חלק משמעותי בקביעת סדר היום הלאומי, הפוליטי והציבורי, לרבות הנהגת המדינה". והוא מפרט: שינוי סדר היום הלאומי פירושו שהמדינה לעולם לא תטיל על החרדים הוראות או פקודות שאין הם רוצים למלא. ויש לו גם נימוק שיצלצל יפה באוזני הציבור החילוני החושש תמיד מ"קרע בעם":  על ידי עמדה כזאת, "רוב גדול של עם ישראל – כולל החרדים והמתנחלים – יזדהה הרבה יותר עם הצבא, כי יהיה ברור שפקודותיו אינן סותרות את ההלכה וסמכותו אינה מנסה להתחרות בסמכותה". 
במסגרת הנוהג הרגיל כבר מסתמנת כאן "פשרה". אבל התביעה החדשה, שחייהם של כל המתגייסים ישונו לפי התפיסות הדתיות-חרדיות, הופכת את המאבק לסיפור אחר, גורלי ומסוכן. כי מה מציע הציבור הדתי-חרדי לציבור הכללי בישראל בגדר "שינוי סדר היום הלאומי"?  תפיסת המוצא והדת של אדם קודמת אצלם לכל עקרון של שיוויון. תפיסה זו מוֹנעת "שויון זכויות חברתי ומדיני גמור בלי הבדל דת, גזע ומין". כל ההפליות של לא יהודים בישראל וכל הרדיפות וההתעללויות בשטחים שישראל מחזיקה נובעות מהתפיסה הדתית-חרדית שהדת והמוצא הם שצריכים לקבוע את חייהם של יושבי הארץ.
יתר על כן. השיוויון המבוקש בכל דמוקרטיה אינו קיים גם בתוך היחסים הפנימיים של הקהילה היהודית. אישה יהודיה אינה שווה לגבר יהודי וקיפוחה ב"הדרת נשים" הוא רק דוגמה אחת. התפיסה היסודית היא שאישה נשואה שייכת לבעלה. אם אבי הילד שנולד לאישה נשואה הוא יהודי שאינו בעלה, הבן הנולד יוכרז "ממזר". האישה יכולה להשתחרר משייכותה לבעלה רק על ידי כתב-ויתור של הבעל עליה כעל רכושו, מה שנקרא "גט". יהודיה גם אינה רשאית להעיד, ולא למלא תפקיד של דיין. 
לא זו בלבד. כללי הדמוקרטיה החלים על מדינה כמו ישראל אינם יכולים לחול על קבוצת הקהילות הנפרדות של העם היהודי, אשר היה קיים לפני שקמה הדמוקרטיה. קהילה אינה זקוקה לשיוויון, מה גם שחבריה של כל קהילה יהודית שייכים ללאום המדינה שבה הם יושבים. עקרון השיוויון מוכר להם, אבל הוא קיים או אפשרי רק במסגרת המדינה שהם שייכים אליה, ולא במסגרת הקהילה היהודית שבתוך המדינה. 
האם נוכל לתת "חלק משמעותי בקביעת סדר היום הלאומי" לאלה המבשרים את ההפך משוויון? הקהילה הדתית-חרדית כבר הצליחה להשליט עלינו את ההפליות בין גבר לאישה, והמדינה אף ניסחה חוקים למנוע שיוויון בכל מה ששייך לדת היהודית. כעת באה עלינו סכנה חדשה: סכנת הסכם שייתן למנהיגי הדתיים-חרדים להשתתף בקביעת חיי המדינה. המאבק בין המימסד הדתי ובין החילוניים אסור שיסתיים היום ב"פשרה". זהו מאבק על ישראל כמדינה דמוקרטית, ונגד הפיכתה לקהילה יהודית המשליטה עלינו את העקרונות הקדם-דמוקרטיים הנושנים. רק ניצחון דמוקרטי מלא יבטיח את עתידנו כחברה שאין בה הפליות על יסוד דת, גזע ומין.
שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר