הכפייה הדתית היא המבע הברור לשאלה המרכזית של החברה שלנו: האם אנחנו הישראלים רוצים להיות עוד קהילה יהודית, מאלה המפוזרות בעולם, או "עם ככל העמים" , הסיסמה של אבותינו החלוצים מקימי היישוב העברי. הקהילה של היהודים בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים נלחמה תמיד בכול כוחה נגד היישוב העברי, וזו הייתה המלחמה החשובה ביותר בתולדות התפתחות החברה החופשית של ישראל. קהילה יהודית אינה מסוגלת לחיות בשלום עם מי שאינו יהודי, אינה מקבלת אף אחד שמוצאו "פגום" בתור חבר. היא חברה קדם-דמוקרטית, מנהיגיה האמיתיים אינם נבחרים וכל חבר בקהילה יהודית נודד בקלות לכל קהילה יהודית אחרת בכל מקום שהוא בעולם. "עם ככל העמים" שומר על חוקי העמים, וכחבר שווה למדינות החברות באו"ם עליו לקיים שוויון מלא בין כל האזרחים במדינתו, בלי שום קשר למוצא האתני ולדת של שום אזרח. לכן יהודי העולם המוסיפים לשמור על לאומיות המדינה שהם מתגוררים בה אינם יכולים להיות ישראלים, ואינם אחים ללאום שלנו, הוא הלאום הישראלי. אין לזה שום קשר לנוסטלגיה לימים עתיקים , אף כי אין לנו מה להתבייש בדוברי העברית הקדמונים, שכללו את כל יושבי הסביבה הקרובה שלנו היום. ונא לא להתבלבל: היהדות נוצרה בשלב יותר מאוחר ומלכתחילה הייתה עדה דתית. הכפייה של הדת בדרך זו או אחרת היא תכונה טבועה בה, והיא לא תיפסק לעולם.
הכפייה הדתית היא המבע הברור לשאלה המרכזית של החברה שלנו: האם אנחנו הישראלים רוצים להיות עוד קהילה יהודית, מאלה המפוזרות בעולם, או "עם ככל העמים" , הסיסמה של אבותינו החלוצים מקימי היישוב העברי. הקהילה של היהודים בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים נלחמה תמיד בכול כוחה נגד היישוב העברי, וזו הייתה המלחמה החשובה ביותר בתולדות התפתחות החברה החופשית של ישראל. קהילה יהודית אינה מסוגלת לחיות בשלום עם מי שאינו יהודי, אינה מקבלת אף אחד שמוצאו "פגום" בתור חבר. היא חברה קדם-דמוקרטית, מנהיגיה האמיתיים אינם נבחרים וכל חבר בקהילה יהודית נודד בקלות לכל קהילה יהודית אחרת בכל מקום שהוא בעולם. "עם ככל העמים" שומר על חוקי העמים, וכחבר שווה למדינות החברות באו"ם עליו לקיים שוויון מלא בין כל האזרחים במדינתו, בלי שום קשר למוצא האתני ולדת של שום אזרח. לכן יהודי העולם המוסיפים לשמור על לאומיות המדינה שהם מתגוררים בה אינם יכולים להיות ישראלים, ואינם אחים ללאום שלנו, הוא הלאום הישראלי. אין לזה שום קשר לנוסטלגיה לימים עתיקים , אף כי אין לנו מה להתבייש בדוברי העברית הקדמונים, שכללו את כל יושבי הסביבה הקרובה שלנו היום. ונא לא להתבלבל: היהדות נוצרה בשלב יותר מאוחר ומלכתחילה הייתה עדה דתית. הכפייה של הדת בדרך זו או אחרת היא תכונה טבועה בה, והיא לא תיפסק לעולם.
הכפייה הדתית היא המבע הברור לשאלה המרכזית של החברה שלנו: האם אנחנו הישראלים רוצים להיות עוד קהילה יהודית, מאלה המפוזרות בעולם, או "עם ככל העמים" , הסיסמה של אבותינו החלוצים מקימי היישוב העברי. הקהילה של היהודים בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים נלחמה תמיד בכול כוחה נגד היישוב העברי, וזו הייתה המלחמה החשובה ביותר בתולדות התפתחות החברה החופשית של ישראל. קהילה יהודית אינה מסוגלת לחיות בשלום עם מי שאינו יהודי, אינה מקבלת אף אחד שמוצאו "פגום" בתור חבר. היא חברה קדם-דמוקרטית, מנהיגיה האמיתיים אינם נבחרים וכל חבר בקהילה יהודית נודד בקלות לכל קהילה יהודית אחרת בכל מקום שהוא בעולם. "עם ככל העמים" שומר על חוקי העמים, וכחבר שווה למדינות החברות באו"ם עליו לקיים שוויון מלא בין כל האזרחים במדינתו, בלי שום קשר למוצא האתני ולדת של שום אזרח. לכן יהודי העולם המוסיפים לשמור על לאומיות המדינה שהם מתגוררים בה אינם יכולים להיות ישראלים, ואינם אחים ללאום שלנו, הוא הלאום הישראלי. אין לזה שום קשר לנוסטלגיה לימים עתיקים , אף כי אין לנו מה להתבייש בדוברי העברית הקדמונים, שכללו את כל יושבי הסביבה הקרובה שלנו היום. ונא לא להתבלבל: היהדות נוצרה בשלב יותר מאוחר ומלכתחילה הייתה עדה דתית. הכפייה של הדת בדרך זו או אחרת היא תכונה טבועה בה, והיא לא תיפסק לעולם.
|
חיפוש תעתיק לטיני לעברית
בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא
|
|
שבועת יזכור |
שגה הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו |
|
בגידתה של האקדמיה בעברית
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.
|
|
|