א י ן   שיוויון   -    י ש    אפליה 

האפליה בישראל בולטת במיוחד כי היא קיימת בחוקי המדינה ואיננה שאלה של יחסי אנוש לקויים.   שני חוקי היסוד הראשונים לאפליה: 

(1) חוק האזרחות הישראלי (1952) מפלה בין האזרחים היהודים ובין הלא-יהודים, והאזרחות הניתנת ללא-יהודים איננה האזרחות ליהודים.  

(2) ההבדל מתבסס על חוק-יסוד שקדם לו, הוא "חוק השבות" (1950), המגדיר "יהודי" על פי המוצא הגזעי: האם אימו של האזרח יהודיה או לא.

1. מקור חוקי האפליה הישראליים

התפיסה הגזענית של הגדרת יהודי קיימת בחוקים העתיקים של הדת היהודית ומהם היא נובעת. תפילה יהודית מרכזית מודה לאלוהים על "שבחר בנו מכל העמים". בתפיסה היהודית סדר העולם בנוי על  "בחירה" וחוסר שוויון, ומה פלא שהאפליה מתפשטת גם כלפי קבוצות יהודיות. כך נשמעת מדי פעם התנשאות של רבנים אשכנזיים כלפי "אחינו הספרדים". במיוחד ניכר קיפוח ואפליה כלפי מי שהרבנות מפקפקת ביהדותם, כגון יהודי אתיופיה. כדי שייחשבו יהודים, הרבנות דורשת מהם להתגייר, ורק אחרי אישור יהדותם הם נהפכים לאזרחים ישראלים לפי חוק השבות.

 2. אפליית יהודי אתיופיה

סביר שהאפליה של יהודי אתיופיה כרוכה גם בצבע העור, והיא ודאי דומה להפליית שחורים במאות שעברו בארצות הברית. גם שם המקור הנסתר הוא תפיסת האדם הלבן כ"עם נבחר". השחורים נחשבו ראויים "מן הטבע" לחיי עבדים, ועד היום שרידים מתפיסה מפלה זו מחלחלים באוכלוסיה הלבנה.

3, ישראל התעלמה מהשינויים בתפיסת העולם

יש לטעון כנגד מדינת ישראל על שהתעלמה מן השינויים הכבירים שחלו בחברה האנושית בתקופה החדשה והעדיפה לשמור על חוקים דתיים נושנים העומדים בסתירה להתקדמות רוח האדם. התפיסה הגזענית והאנטי-שוויונית של הדת היהודית הייתה חשובה בעיני השלטון הישראלי על כל זרמיו יותר מהשינויים הגדולים בעיקרון המרכזי, שהועלה כבר במהפכה הצרפתית, וחזר והתנוסס בראש ההכרזות לכל באי עולם שניתנו ב1945 וב 1948 - בני האדם שווים זה לזה, ואין להפלות אדם על יסוד גזע, דת ומין!

4. מבחר הכרזות על שוויון בני האדם:

(א) ארצות הברית 1776:

"מקובלות עלינו אמיתות אלה, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר."

(ב) צרפת, 1789  "הצהרת זכויות האדם והאזרח," הפכה ל"אני מאמין" של העולם הדמוקרטי:  

1.   כל בני האדם נולדו שווים וחופשיים.

  2.   הזכויות הטבעיות של כל בני האדם - הזכות לחיים, הזכות  

        לחירות והזכות לקניין - אינן ניתנות לביטול.

      3.  ההצהרה פירטה את הזכויות הנובעות מן הזכויות הטבעיות: שוויון לפני החוק, חופש דת, חופש ביטוי, והגנה על החיים ועל הרכוש.

(ג) 1945 פרסומי האו"ם:

...to reaffirm faith in fundamental human rights, in the dignity and worth of the human person, in the equal rights of  men and women.  

(ד) 1948 פרסומי האו"ם: 

Article 1. All human beings are born free and equal in dignity and rights.   ( 1948  ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם).

(ה)http://il.humanrights.com   ארגון זכויות האדם/בינלאומי/ישראל " כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם התברכו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה."  

(ו)  ישראל 1948: כבוד לנו לזכור כי בהכרזת העצמאות של ישראל נבחר ונחרת סעיף מרכזי מהכרזת זכויות האדם כהכרזה ישראלית, כדלקמן:

מדינת ישראל [...] תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. 

(ז) נאום יש לי חלום של מרטין לותר קינג, 1963:

"אנו מחזיקים באמיתות אלו כמובנות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים". 

5. ישראל נסוגה מהתחייבותיה

אבל בחקיקה שהחלה מייד לאחר התקבלותה של ישראל לאו"ם (1949) התעלמו המחוקקים הישראלים כליל מהרעיון המרכזי: כך התקבל חוק השבות המפלה אזרחים על פי הדת והגזע, חוק האזרחות הגזעני, ושורה של חוקים אחרים. לא זו בלבד: חוק חדש, המעניק זכויות שוות לכל אדם, המחוקקים לא שכחו לציין שהחוק השוויוני הזה אינו יכול לשנות חוקים קודמים שהאפליה היא יסוד בהם.

לדוגמה: סעיף 10 בחוק כבוד האדם וחירותו קובע:  

"אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה  

             קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד.".

כך לדוגמה, בנישואין היהודיים אין שוויון זכויות לפי המין. האישה מוסיפה להיות קניינו של בעלה גם אחרי קבלת החוק כבוד האדם וחירותו (1992), ואי אפשר להתנגד לכך בטענה שיש במעמד האישה בחוק הנישואין פגיעה וסתירה לחוק כבוד האדם וחירותו (ואף לשבועת השיוויון בהכרזת העצמאות). דוגמה אחרת: בחוק הקיים בישראל כלול עד היום התואר "ממזר", המוצמד לאדם שנולד לאישה יהודיה מגבר יהודי שאינו בעלה. הממזר כפוף לנצח להגבלות חמורות בענייני המעמד האישי שלו.

6. השיוויון – בסיס לחברה האנושית

שאלות השוויון והאפליה הן שאלות מרכזיות לחברה האנושית ובמיוחד לישראל, שכאמור קבעה חוסר שוויון ואפליה בתוך מערכת החוקים שלה. מאחר שהמקור העקרוני של חוסר השוויון והאפליה בין בני אדם הוא בדת היהודית --

אין אפשרות להגיע לשיוויון במסגרת  

     התורה היהודית על כל כיווניה.

המסקנה הבלתי נמנעת היא שעל הישראלים המאמינים בשוויון לחדול מלחשוב את עצמם ל"יהודים חילוניים". החוק הישראלי אינו מכיר ב"יהודי חילוני": כל יהודי הוא בן הדת היהודית.

נישא בגאון את היותנו ישראלים

בלי כל תוספת של דת או מוצא אתני (כביכול "לאום").

ראו:

ארגון בינלאומי להגנה והפצה של ההכרזה לכל באי עולם

http://il.humanrights.com/about-us/what-is-united-for-human-rights.html