מגילת העצמאות ושנאת זרים
מאמר בשם
"מקורה של השנאה" מאת סלמאן מסאלחה התפרסם ב 9.11.11 והוא מבקש להתחקות
בו על יסודות הקיפוח והאפליה הנהוגה בישראל כלפי כל מי שאינו יהודי. זוהי אכן
השאלה המרכזית בחיינו, והמאמר מעלה
בחריפות את מקורותיה, היא המסגרת הדתית שהמדינה מתנהלת לפיה ובתוכה. הוא מוצא
סימוכין לדבריו בציטוטים ממגילת העצמאות ומן המדיניות מאז ימי בן גוריון השואפת
לסלק את הערבים משטחי ישראל. התנגדותו של בן גוריון לכיבוש כל ארץ ישראל הייתה
מטעמים טקטיים. מאות אלפים ערבים בשלטון ישראלי ”היו הורסים את המדינה הצעירה מבפנים".
כל מה שמצטט
המחבר המלומד הוא נכון. אכן המדיניות של ישראל מתנהלת על פי האזהרה הדתית ליהודים
לא להתערב בגויים. הפגם היחיד במאמר הוא שאת הכול הוא תולה במגילת העצמאות, ואינו
מבחין בין שני החלקים של המגילה.
כמו בכל
מיסמך, הסכם או חוזה, גם במגילת העצמאות יש להבחין בין המבוא ובין ההתחייבויות.
בין תשע ההתחייבויות מצויה גם ההתחייבות
שישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל
דת, גזע ומין". התחייבות זו היא בסיס הדמוקרטיה, והיא לא נועדה "לסבר את
אוזני העולם", כפי שסבור מסאלחה, אלא זוהי שבועה בפומבי שישראל קיבלה
על עצמה והבטיחה אותה הן לאזרחיה והן לעולם כולו. העובדה שבהתחייבות זו לא הוזכר
"בלי הבדל לאום" היא המראה שישראל התחייבה בהכרזת המדינה לקיים לאום אחד
לכל האזרחים, הוא הלאום הישראלי, ולא תהיה בין הנמנים על לאום זה שום אפליה על יסוד "דת, גזע
ומין".
גם המילים
"מדינה יהודית בארץ-ישראל" הנמצאות במגילת העצמאות אינן מעידות על
כוונות דתיות. ביטוי זה הועתק מהחלטת ארגון האומות המאוחדות, אשר דיברה בנשימה אחת גם על "מדינה ערבית", וחובה הייתה להודיע בתוך ההכרזה שהמדינה היא תולדה
של החלטת האו"ם. נכון שכוחות דתיים ניצלו אחר כך את המילים האלה לחזק את
דרישותיהם לשלטון הדת על המדינה.
לעומת זאת, במבוא
להכרזה – שם אכן תמצאו בשפע את הלך הרוח שסלמאן מסאלחה מתאר אותו בכשרון רב. אבל
המבוא למגילה אינו הכרזה, אינו שבועה ואינו הבטחה. מובעים בו הלכי רוח של רבים מיושבי
ארץ ישראל של הימים ההם, ובוודאי הוא משקף את רגשות הדאבה על האסון הנורא שהתרחש
שנים אחדות קודם לכן באירופה הכבושה על ידי הנאצים.
ראוי לציין
את העובדה, ואפשר להתנחם בה, כי שלא כמקובל בניסוחי חוזים והסכמים, בחלק
ההתחייבויות במגילה אין שום אזכור למבוא, ולא נאמר בו כי "המבוא הוא חלק בלתי
נפרד מן המסמך". עלינו להיאבק למען שמירת ההתחייבויות של הכרזת העצמאות, שהן
התחייבויות ברורות לשמירה על שוויון זכויות מלא לכל אזרחי ישראל. התחזקות הכיוון האנטי דמוקרטי בישראל, שאמנם החל
זמן קצר אחרי שישראל התקבלה כחברה בארגון האו"ם, מה שנחקק מאז בצרות עין -
בייחוד לאחרונה - בדמות חוקי אפליה וחוקי
זכויות יתר ליהודים, היא אכן מקור לדאגה, אבל לא נכון לכרוך התחזקות זו ב"הכרזת
העצמאות". להפך, היא הדגל שהישראלים המאמינים בדמוקרטיה ובשוויון ראוי
שיניפו.
מאמרו של מסאלחה : http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1561762
