מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת
קורה לא מעט שרעיונות יפים של אנשים בעלי כוונות טובות, משנים את אופיים במשך שנות הביצוע שלהם. הבה נראה איך התהפך רעיון סימפטי - לעזור לאנשים חסרי כול על ידי הושבתם על חלקת אדמה - למכשיר של הפליה וקיפוח. הרעיון שצץ בסוף המאה התשע עשרה, לעזור למשפחות של יהודים עניים וחסרי כול למצוא את מחייתם מחלקות אדמה קטנות שיימסרו להם בתנאים נוחים, נראה אז רעיון הומני והוגן. שיהודים ידאגו רק לעניים יהודים ולא לכל העניים שבעולם לא נראה משהו יוצא דופן, כי הייתה מקובלת אז הפרדה ברורה בין קבוצות אתניות, ולא רק בארצנו. הדאגה ליהודים העניים היא אשר הביאה לייסוד "הקרן הקיימת לישראל". אפשר להבין אפוא איך נוסד מוסד זה שנועד לעזור ליהודים עניים.
אבל מאז עברו כמאה שנים. לפני כשישים שנה, קיבלו עליהן האומות המאוחדות עקרונות ברורים נגד כל הפליה מטעמים אתניים. כשנצטרפה ישראל אל ארגון האומות המאוחדות היא לא הייתה מוסד פילנטרופי אלא מדינה ריבונית . בכניסתה לאו"ם קיבלה עליה ישראל את העקרונות האלה, את השוויון הגמור בחובות ובזכויות בין האזרחים. אבל ב- 1959 הצליחה גישת האפליה האתנית לחדור אל חוקי המדינה. נחתמה אז "אמנה" בין המוסד הישראלי "מינהל מקרקעי ישראל" ובין המוסד היהודי "הקרן הקיימת לישראל". האמנה קבעה דבר פשוט: הקרקעות של המינהל - בס"ה 93% מהאדמות בישראל – יתנהלו לפי העקרונות של הקרן הקיימת לישראל. כלומר, הקרקעות של המינהל יכולים להימסר רק ליהודים! כך יצא שהגוף הממשלתי הרשמי שבידו חלק הארי של קרקעות ישראל נהפך למכשיר אפליה רב כוח בתוך ישראל. הקיפוח זועק כאן לשמיים, וגם בית המשפט העליון כבר יצא נגדו. מה פלא שלאחרונה החלו דיבורים על הצורך ב"מדיניות החדשה של מינהל מקרקעי ישראל".
לפני כשבועיים, ב-10 בחודש מאי, נערך ב"מוסד נאמן" שבטכניון כנס רב משתתפים שהוקדש למדיניות חדשה זו. ההרצאה המרכזית הייתה של הפרופסורית רחל אלתרמן . היא דיברה בעיקר על מחקרה המקיף "מדיניות קרקע עתידית לישראל". שר השיכון והפיתוח, מאיר שטרית, הדגיש את הצורך לאפשר העברת רישום הקרקע על שם המחזיק בה תמורת תשלום חד-פעמי. וכן הבטיח השר שבעוד שבועות מעטים תוקם מחלקה מיוחדת במשרדו להסדר זכויות הבידואים בנגב על האדמות, ו 50% מאנשי המחלקה יהיו בידואים מן הנגב. תפורסם תוכנית מקיפה ותוך 5 שנים יגורו 80% מן הבידואים של הפזורה בבתים חוקיים.
השר גילה את דעתו שיש לבטל את "ועדות הקבלה" למשתכנים חדשים, המורכבות מתושבי המקום. כזכור, בנתיב ייסורים זה הלך עאדל קעדאן כשביקש להצטרף ליישוב "קציר", ובנתיב זה ממש הלכה משפחת איברהים דווירי מנצרת, כשביקשו להצטרף לקיבוץ "הסוללים". ענה לשר בעניין זה מנהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי. לדבריו, ברור שביישוב בידואי, המורכב מחמולה אחת אי אפשר להכניס אדם מחמולה אחרת אלא בהסכמת יושבי המקום. עוה"ד סוהד בשארה מ"עדאלה" העירה בצדק כי במסווה של "אי התאמה חברתית" מתגנבת ההשתייכות האתנית.
אבל בכנס לא הזכיר איש את שורש הרע, היא "האמנה" בין מינהל מקרקעי ישראל ובין הקרן הקיימת לישראל, שנחתמה לפני כחמישים שנה. פירושה של האמנה הוא שהקרקעות של ישראל מיועדות כביכול ליהודים בלבד... ביטול ה"אמנה" הזאת היא צריכה להיות המדיניות החדשה של מינהל מקרקעי ישראל.
התפרסם ב-א-סינארה 9.6.07
|
חיפוש תעתיק לטיני לעברית
בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא
|
|
שבועת יזכור |
שגה הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו |
|
בגידתה של האקדמיה בעברית
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.
|
|
|