זה זמן מה שעקבתי בעין בוחנת אחר המתרחש בשדה האינטרנטי של הקהילה האתיופית בישראל ולראשונה כאן אביע דעתי בנושא: מה אומר ומה אגיד (:  æ  צפיתי במשך זמן מהצד, בנכתב על הקהילה ומתוכה. לעיתים הזדעזעתי ופתע נמלאתי אושר, והכל תלוי בנסיבות ובסיבות הכתבות והידיעות העולות עם שחר ומסרבות לרדת בצאת הכוכבים; מהדהדות הן בנו ומשאירות חותם או צלקות רוויות בתקווה או יאוש -בהצלבה-, הכל תלוי! אפילו את הנעליים תליתי(חחח, הרגתי את עצמי מצחוק) … והנה שוב קמתי לחיים מבודח קלות ולו רק להמשיך בדברי הפתיחה בבלוג הבתולי הזה, יומן הרשת  בו אתם קוראים עתה מסכם את מחשבותי ודעותי בלבד.|. אז קדימה, מתחילים!

 תקשורת ופוליטיקה קטנה

ובכן ילדים, בעיון בבלוגים באתרים ובמאמרים של בני הקהילה האתיופית בישראל, מצאתי שיש הסכמה כמעט מקיר לקיר בעובדה שהתקשורת משפיעה ומעצבת את חיינו גם בעשור השני של המילניום, אמצעי המדיה השונים הנציחו את האתיופים בישראל כקבוצה קטנה המעוררת הדים רבים. בדברי ימיה בישראל זה מכבר חצי יובל הוזכרה וסוקרה הקהילה האתיופית בישראל בקו כמעט אחיד -על- מעשי האלימות הגוברים בקירבה,מסכנותה, פעריה בחינוך והדרתה משאר התלמידים בישראל, הבדליה התרבותים,זרות,מסתוריים,תמהוניים וכל כך שונים. נו הרי ברור שיהיו שונים – כי זה מה שמחפשים ומבליטים.

לפיכך, עולה הצורך לנסות להשפיע בכל הכוח לשינוי המגמה העומדת על כנה בתקשורת הישראלית על כל זרועתיה האלקטרונים והמודפסים; למרבה הצער 'מעבירת המידע' המציגה אותנו כקבע על דרך השלילה,מגכיחה במישרין ובעקיפין את בני הקהילה האתיופית בישראל וברוב הפתעה מוגכחים אנו הגם שתוכנם של הכתבות מבקשות לבשר לנו הישגים אינדיוידואלים בדבר חלוציות 'שיבטית' כזו או אחרת של בת או בן קהילתנו, דוגמאות לכך כפי שאתם יודעים ומכירים יש  למכביר. אולם, לדאבוננו חוטאים בסטריאוטיפיזציה בעיקר הכתבים הנמנים עמנו(?) : האחרונים מבלי-משים משמשים שופר למערכות דיכוי הפועלות מדי יום במרחב הארץ-ישראלי,ככאלה הם משמשים דוברות מצוינת לממסד. עבור ספק החדשות שמעסיק אותם אין זה משנה כלל וכלל  שפורסים הם הבל ולעיתים גם רעות רוח (רחמנא ליצלן), הללו בעלי השם המשולש תמיד נגישים לכל שואל, רושמים כל חיזיון לילה הזוי שחלמו }: מחדדים עפרונותיהם ומשרבטים קיטונות של שטויות המרוחים לנו בנייר העיתון או בצג המחשב באתרים הגדולים, מתוך כך הגולשים ו/או הקוראים זאת בעיתון מהנהנים ומאמצים את המידע כמו היו לתורה מסיני {&}צרכני החדשות מקבלים תמונה דרך עיניים עצלות,פוזלות ועייפות מחשבה. ממש הסברה גרועה … וזאת בעיה,אם לא הבעיה!  

אולי בעצם הם לא ה-(בעיה) יש כמובן את מי מאלו המאמץ לחיקו את האמרה 'כל דיל קרוקודיל': אתם תבחינו בהם בצעירותם מתרוצצים לכל עבר ומצהירים שבזה הרגע סיימו דיון סוער על תלמידים ממוצא אתיופי, תלמידים ששער המוסד החינוכי נסגר בפניהם ורק בשל צבע עורם ) : הפוליטיקאים הצעירים ממוצא אתיופי יבדו בפניכם סיפורי סבתא על ישיבות בהולות במשרד הזה ואצל ראש העיר הזה - תוכן השיחה בדוי- ולא המפגש עם אנשי השררה !  –שם - בחדרי חדרים כזיקיות הם רוקמים עתיד פוליטי באופוטוניסטיות שלא יודעת בושה, והדיל(?), חחח משמעו תשתוק ונהפוך אותך בבוא היום לקרוקודיל (שחור?): לעת עתה אנחנו רואים הרבה זיקיות ולטאות זקנות. לא תמצאו אותם אפילו כפרזנטורים לחברת    LaCost.

 סיפור קצרצר : תסביך המגפון והביצה שלעולם לא צעדה.

ישבתי בניחותא במפגש שאירגנה קבוצת עולים ותיקים באחת הערים הפזורות בארץ, שם התקהלו עשרות צעירים וצעירות (נו טוב ,אולי הגזמתי), כמו בהזדמנויות אחרות שנכחתי בהם השיח  נשאר סטטי ,נצמדים לאותם רטוריקות :קרי; אפליה בתקציבי העירייה, ההזנחה בשכונות, למה אין מועדון ? -  ילדנו והאכזבה מהם (מעניין שאותם אלו שכה התחברו לנושא 'ילדנו והאכזבה מהם' אחזו בסיום המפגש בקבוקי קרלסברג (תביא לי את הירוק (:  )  עד שעת סגירת המכולת %  .מכל מקום ~ אם תאמר לאלו שיש צורך לשנות דפוסי פעולה היישר הם מוציאים מבית מדרשם את מה שמכונה  'קוד מגילת העצמאות'  משמע יש גבול להתנגדות. וההתנגדות 'המוסכמת' (במסגרתה פועלים לרוב)  מתחילה ונגמרת כמו תמיד בהפגנה נחמדת: צעדה לכיוון העירייה  לשאול את העומד בראשה, למה ולמה (ולמה זה כך, שאלה ראשונה את אביהו שאל לה לה לה לה לה לה הלה – הודי חמודי ::שיר יפה , מכירים? )  אחר כך יושבים עם 'הכתובת' ומניחים שלא הבינו שום דבר, או לפחות משכנעים אותם שלא הבינו נכון ,בסיום הישיבה (נציגי העדה עומדים בד"כ) יורדים אנשי הבשורה במדרגות העירייה  מוציאים את המגפון לפרוש בפני ההמונים (במקרה הזה מדובר בקומץ)  את ההישגים: ראש העיר הבטיח ש ….  עוד השבוע נקיים ישיבת בירור ……  ואז שמעתי בפעם המיליון את הפתגם עם 'הביצה'  ֶקס בֶֶקס אְנקוּלַל בֶּאְגרוּ יְהֵַדל  @ מאז לא חזרתי לשם.

  * ברור לכולנו שההסכמים 'האתיופים' עם ראשי הערים זה בדיוק כמו לגנוב למישהו את הארנק המנופח שלו ולצפות ממנו לתודה על שקיבל מגנב ארנקו 20 שקל במתנה.

הפרד ומשול בעידן הרשתות החברתיות

לסיום

************************************

הכותבת סוקרת את הסדרות והתוכניות המוגשות לנו ולילדנו בערוצי הטלויזיה השונים, מתוך דבריה ניתן להבין שהיא שולטת שליטה מוחלטת בכל המתרחש על המרקע. ולמה בעצם (אממממ...) ?  הכתבה

ערוצי הטלויזיה עלולים להיות חולאים רעים עבורנו ועבור ילדנו, בדיוק כפי שהם עשויים לספק לנו מקורות להעשרה וללימוד. הכל כמובן תלוי בראש ובראשונה בהורים ובתכנים שהם בוחרים לילדהם, יש כנראה (לפי דברי האנונימית) מגוון ערוצים שונים ומשונים הבאים עלינו לכלותנו – אך בניגוד לכך בל נשכח שעדיין משודרות תוכניות חינוכיות על גבי המסך (מי שיתאמץ ימצא גם ימצא).

ובימים טרופים אלו שאינך יודעת מי 'יבקר' בסלון ביתך אולי שווה לרכוש דיסק די וי די שבחרנו בקפידה.  פיסקה זו הוקלדו במידה והאנונימית  מתעקשת לנוון את הילדים מול המסך .

כאמא אני חושבת שייטב לו המסך המנוון ויחדול להידלק, טוב תעשי אם בשעות שהילדים בבית תפעילי אותם :: תציירי איתם , תשחקי איתם,תדברי איתם, תקשיבי להם !!!! תסעדו יחדיו, תצאו לטייל בלילות נעימים אלו, מקלחת הגונה, לספר להם סיפור  ונשיקת לילה טוב . יקירתי אם תבצעי את המטלות הללו כהוגן  אני מבטיחה לך באחריות שהם לא יחשפו לטלויזיה ובמשך הזמן אפילו יחלו לרכוש את ההרגלים המעוררי מחשבה הללו ולאמצם .

כהערת אגב,חשוב להדגיש  שאת הילדים כלל וכלל לא צריך לעניין שאבא או אמא עובדים שעות ע"ג שעות, הם זקוקים לאהבה, לאוזן קשבת, שנסביר מה מותר וממה להימנע בעולם הזה, מקצת הכלים שיקנו להם ביטחון; ובוודאי שהם משתוקקים לשחק איתנו, ובקיצור שנהיה ההורים שלהם (ולא כל מי שיש לו ילד הוא הורה ) !!!!

לגבי "שעת השין" עוד טעות שלוקים בה כל כך הרבה הורים, צאו מכל ספרות הילדים ותתחילו לפעול (גם) לפי האינטואיציה שלכם, אז הילד ישן בשעה  שמונה עשרים וארבע דקות ועשר שניות, אז זה לא טוב ?  זה לא נכון ?. מה שעקרוני זה לא השעה שמונה אפס אפס אלא מהלך היום שלו. ויש גם ימים בהם חטאתם במשחק או בציור מעבר לזמן 'הקצוב'  מה טוב ומה יפה, או ערבים שהילד מסרב לסיים את הארוחה אז בוודאי שיש עיכוב, נכון שצריכה להיות מסגרת של זמן, אך עדיין זה לא צבא ואל לנו להתנהג כמפקדים אלא כהורים  לכן חשוב להיות גמישים (מעט) במגבלות הזמן אך לא לחרוג יתר על המידה .   

אני חייבת לציין בגאוה שדווקא הרבה מן האמהות  הצעירות שאני מכירה  יותר אחריות מהאנונימית שכתבה את המכתב. כאימא עליי לדאוג לחנך יחד עם בן-זוגי את הילדים ולא להשאיר את מטלת החינוך רק "לצבעים וקולות"  . די לנו שהורינו התקשו בחינוך הילדים בשל האתגרים החדשים בארץ חדשה, כיום אנו בוגרות, מבינות וחזקות מספיק להשריש לילדנו את הערכים מבית אבינו ואימנו בשילוב מדוד ומפוקח עם הערכים הטובים שנשארו מן הארץ הזו .

הערה :אין מכתב תגובה זה בא לחנך את האנונימית, אלא לבחון את דבריה מחדש  !!!

מעצב המדליה- אליאס יוסף

******************************************************************

לאורך כל שנותיי כאן בארץ תהיתי, מהי מקורה של האלימות הפוליטית. מה גורם לה ? מה מניע אנשים להפוך מיצורים תרבותיים נבונים ,ושקולים לרוצחים בדם קר ,ומתפרעים שמוכנים להקריב את חייהם ,למען מטרה פוליטית ,זו או אחרת? מדוע אנשים מחליטים לוותר על הדרכים הפוליטיות הרגילות, ולפנות לאמצעים אלימים.

האלימות הפוליטית נמצאת בכל מקום שיש בו פוליטיקה.
יגאל עמיר היה, ונשאר האדם שהצליח לגרום לרבים לחשוב כמה הפוליטיקה, ושינאת האדם בגלל השקפותיו ,יכולה להיות, הרסנית ,ופוגעת .
בימים אלה של ,חשבון נפש לזיכרון רה"מ יצחק רבין ז"ל אנו חייבים להכיר בצורך באיפוק, וקבלת השונה ,והאחר .
רצח ראש ממשלה בישראל ,הוא תקדים בחברה הישראלית, ועלייה מדרגה במפלס האלימות הגואה ,ויש צורך להלחם ללא פשרה בתופעה , האלימות מתחילה על רקע אידאולוגי מדיני , או על רקע תחושת קיפוח עדתי, או על רקע הקונפליקט שבין חרדים לחילונים, ועוד..
יש לחזק אירועים מהסוג טקס רבין, בהעברת מסר לאומה ,שאין קואליציה, ואופוזיציה בישראל ,טקס רבין יכול להיות מפלג , ואפילו מאחד אם כולם, יתאחדו סביבו ,ויעבירו מסר אחיד ותקיף "מלחמה נגד האלימות הפוליטית "

מדי שנה אנחנו פוקדים את כיכר רבין בתל אביב, או בשמה הקודם: כיכר מלכי ישראל היא כיכר העיריה המפורסמת ביותר בארץ ולא בכדי.
כמה מן הרגעים בציבוריות הישראלית ארעו בה. היא חרוטה בזכרונם של כולנו בעיקר בשל מה שהוא אולי האירוע הישראלי המלכד והמפלג ביותר בו בעת: רצח רבין.
נדמה שחלק כל כך גדול מהזכרון הקולקטיבי שלנו נמצא בכיכר הזו עד שלכל אזרח במדינה יש דעה לגביה, אוהבים אותה, שונאים אותה אבל מכירים בחשיבותה כסמל לאומי. פרנסי המקום ראו בחזונם כיכר שבה תוכל העיריה לקיים אירועים שונים נדמה שאיש לא תכנן את הפיכתה לסמל של הדמוקרטיה הישראלית, וודאי וודאי שלא עירית תל אביב .
רצח רבין בכיכר ,נתן לגיטמיות , והכרה ,בעיר ת"א, שמסמלת את מרכזה של החברה הישראלית - רבין ז"ל הינו דמות נערצת בקרב גדולי המדינה ,ובראשם ראשי ממשלותיה של מדינת ישראל, ובקרב מנהיגים יהודים בתפוצות, והעולם כולו.
הוא היה איש אשכולות ,ורב פעלים שפעל נמרצות תוך כדי זה שהוא, רואה את טובת המדינה לנגד עיניו, ונתן משמעות אמיתית למושג מנהיגות.יצחק רבין ז"ל אדם עתיר זכויות, ועתיר תפקידים וראוי יזכירו את פועלו, ותרומתו בכל שנה ושנה לדורות הבאים .

אני כבן הקהילה האתיופית ,יודע שיצחק רבין החל במשא ומתן עם ממשלת אתיופיה, להבאתם של יהודי אתיופיה , בתמורה לחלקי חילוף לצבא שישראל תספק להם. עם חילופי השלטון, ועליית הליכוד,מנחם בגין ז"ל המשיך במשא ומתן

תמיכתו ועזרתו הרבה ,של רבין מתבטאים באופנים וערוצים שונים שהרי בנוסף להשקעה הרבה בקידום הביטחון של תושבי המדינה ,אהבו אותו כאדם וכמצביע ,וכמנהיג ..

****************************************************
 

על ולדמן, פלדמן ואקלה   

מאת : hannibal ante portas

אוקטובר 2009

כוחה של שפה 

מאת: אפרת ירדאי

ספטמבר 2009

שפה היא כלי יומיומי לביטוי ולעיתים אנו שוכחים כמה כוח יש לכלי הזה. בעזרת השפה אנו מבטאים את כל מי שאנחנו חוויות, רגשות ודעות. בכוחה של שפה לכונן סטריאוטיפים וסטיגמות כאשר חסרה מודעות. שפה היא גם כלי המאפשר לנו ללמוד על תרבות מסוימת , כך בשפת האינוויטים (אסקימואים) יש מספר דרכים לומר שלג, כאשר בעברית למשל יש מילה אחת לשלג. בדומה לכך בשפות אפריקאיות רבות המילה "לא" אינה קיימת, מכיוון שלא נהוג לסרב בפירוש אלא בדרכים עקיפות כביטוי לכבוד והימנעות מבוטות. בגלל הכוח שיש לשפה, הבנתי שאני, בתור אדם פרטי יכולה להשפיע באופן בו אני מתבטאת. לפיכך ניכסתי לעצמי מספר "עיוותי שפה" לכפארה על העוול שנעשה על ידי שימוש בשפה שוביניסטית ולבנה.

מרתין לותר קינג כבר הפנה אותנו למילון כשביקש מאיתנו לבדוק מה משמעות המילה שחור. במילון בתקופתו המילה שחור תורגמה בשלל מטאפורות שליליות בעליל. היום במילון אוקספורד המילה negro  מוגדרת ככושי, עם הערה בה כתוב : Be careful, this word is now considered offensive.

ישנם מילים שעברו התפתחות היסטורית ובהתאם להיסטוריה שונו ו\או הוצאו מהלקסיקון היות ודבקו אליהן קונוטציות שונות.במילון האמריקאי של ימינו יש כמה מילים וביטויים שנשארו כי הם עדיין שימושיים ואף תקינים פוליטית, מילים וביטויים כגון:

Black list  = רשימה שחורה

 Black magic = כישוף, מאגיה שחורה

 Black market= שוק שחור

 A black look= כועס זועף.

 כל אלה הם ביטויים שליליים, להבדיל מהצבע השחור, השימושים בצבע הלבן הם בהכרח חיוביים, ביהדות בדרך כלל לבן מזוהה עם טוהר וקדושה. ככל שהזמן עובר שימושים וביטויים אלו הופכים "אובייקטיביים" כאילו ירדו מן השמיים אל הארץ ולא הומצאו על ידי בני אדם (לבנים כמובן); היות ולא היינו שם כשהשפה הומצאה, נולדנו אל תוך מציאות בה השפה מתקיימת כדבר אובייקטיבי, נטול השפעות פוליטיות, היסטוריות וחברתיות.

אחת המילים שמבחינה אובייקטיבית היא שלילית היא המילה מולטי\ת, ששורשה הוא פרד =Mule . הפרד הוא בן כלאיים שנולד מהכלאה של סוס\ה וחמור\ה, הפרד מטבעו הוא חיה חזקה עם כוח סבל רב, אך אינו יכול להביא צאצאים. המילה מולטי\ת משמשת היום לבטא אדם שהוא תוצר של עירוב גזעים (בד"כ שחור ולבן). היות ולמילה זו אין קונוטציות שליליות וברוב המקרים יש לה קונוטציות חיוביות של אקזוטיות (במובן החיובי לא האנתרופולוגי) ויופי יוצא דופן, היא נשארה בלקסיקון התקין פוליטית ואף אני משתמשת בה. דוגמה נוספת היא המילה "ברברי" שבמקור הייתה נייטרלית ומשוייכת לעם שהתיישב בצפון אפריקה, עם הזמן בהתאם להקשרים חברתיים-פוליטיים המילה הזו הפכה לכינוי שלילי לאנשים "פרימיטיבים".

לפעמים אני שומעת א\נשים שמשתמשים בביטויים "לב שחור", "הומור שחור", "עבודה שחורה" ועוד כהנה וכהנה וזה די צורם לי, בייחוד כשמדובר בשחורים. כמו כן, מאוד רווחת הצורה בה נשים מדברות על עצמן בלשון זכר ולפעמים אני יוצאת מריכוז כי זה כל כך מפריע לי. גברים בדרך כלל, לא שמים לב לזה וברגע שמדברים לקבוצת גברים ונשים בלשון נקבה יש כמה זעקות שבר מצד גברים. ישנו סטנדרט שהוא גבר, לבן, מעמד בינוני וכל אישה שהיא בעצם לא גבר לא עומדת בסטנדרט הזה כמו גם שחורים ושחורות שלא יעמדו בסטנדרט הזה לעולם. צורות הדיבור האלה רווחות מאוד וחסרה המודעות לכוח שטמון בצורות הביטוי הללו. מתי בפעם האחרונה שמעתם\ן את המילים לכנה, בואנה, צאנה? אלו מילים שכבר לא קיימות בשפה שלנו, המילים האלו בתהליך הכחדה.

הבעיה נעוצה בשפה בה משתמשים בפוליטיקה, בספרות, בתקשורת ובמרחבים ציבוריים ברי השפעה, אלו משפיעים על האופן בו אנו מתבטאים. השפה הראויה בעניי נמצאת בדרך כלל במרחבים פמיניסטיים או אפריקניסטיים (שכמובן אינם בנמצא בארצנו) וחבל שכך, כיוון שזהו לא עניין לנשים, שחורים או ערבים, זהו עניין חברתי כולל. כמו גם ההיסטוריה המשפיעה על משמעויות של מילים, המצב החברתי משפיע לא פחות, כך המילה כושי במרחבים חברתיים שונים תקבל משמעות אחרת. משמעויות של מילים כמו גם נורמות חברתיות משתנות עם השנים והשינוי שלהם תלוי בהקשר החברתי-פוליטי.

עלינו להבין שהשפה כמו גם התרבות, ההיסטוריה הכתובה והנורמות החברתיות, הן תוצר אנושי ולא תורה מסיני. לכן עלינו לבחון את הדברים היות ואלו, נובעים מאינטרסים אנושיים, וכמו שאומרים בארצנו "הכל פוליטיקה".

אל לנו להיתמם אלא לחשוב באופן ביקורתי ולקחת את הדברים בע"מ, יש לנו את הכח  בעזרת השפה לשנות משמעויות ולגרום לאנשים להבין שלהתבטאויות דוגמת "עבודה שחורה" יש השלכות על תפיסת העולם שלנו, על ההבנה ששחור הוא בהכרח הרע , ששחור הוא באופן אוטומטי שלילי. אז אנא מכם, קחו את המילים שלכם ברצינות.

*******************************************************************